גזר דין בתיק תפ"ח 1167-08

1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן והורשע בכך שביצע שתי עבירות של ניסיון לרצח- עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ( להלן "חוק העונשין").

2. בהתאם לעובדות שבאישום הראשון, בכתב האישום המתוקן , במהלך שנת 2002, פנה אל הנאשם מוסא טורוק, שהיה פעיל בארגון הטרור גדודי חללי אלאקצא, והציע לו להצטרף לארגון ולהשתתף בפעילות שמירות נגד כניסת ישראל לאזור עזה ( להלן "ריבאט"). הנאשם נעתר, והחל בפעילות ה"ריבאט" לטובת הארגון, בעזה. פעילותו זו נמשכה עד לשנת 2003, במהלכה, הניח הנאשם עם חברי חולייתו מטען חבלה בצדי הכביש באזור סג'עייה, בנתיב נסיעתם של טנקים של כוחות צה"ל. אחד מחברי החוליה הפעיל את מטען החבלה עם התקרבות טנק ישראלי, מטען החבלה התפוצץ במרחק מה מן הטנק הישראלי, אשר לא ניזוק. בהזדמנות אחרת, במסגרת פעילות הנאשם ב"ריבארט", ירה הנאשם ממרחק, יחד עם חברי חולייתו, לעבר טנקים של כוחות צה"ל שנכנסו לאזור רצועת עזה.

בהתאם לעובדות שבאישום השני, בכתב האישום המתוקן , במהלך שנת 2001, פנה אל הנאשם איסמאעיל סלול (להלן "איסמאעיל") והציע לו לירות לעבר מוצב צבאי של צה"ל באזור נצרים, הנאשם הסכים. למחרת, הגיעו הנאשם, איסמאעיל, ושניים נוספים לאזור נצרים, כאשר הנאשם חמוש, הם התמקמו במרחק של כ- 150 מטרים ממוצב צה"ל, וירו לעברו, כאשר הנאשם ירה 5 כדורים ואחר ירה כ-3 כדורים מאקדחו של הנאשם. למחרת, חזרו הנאשם והאחרים לאזור כשהם חמושים, אחד האחרים השליך שלושה מטעני צינור לעבר מוצב צה"ל. אחד המטענים התפוצץ. בהמשך ירה הנאשם מאקדחו לעבר המוצב. ימים ספורים לאחר מכן, שבו הנאשם והאחרים למקום, אך משהבחינו כי טנק של צה"ל מוצב במקום, סבו על עקבותיהם.

במעשים אלו, ניסה הנאשם לגרום למותם של חיילי צה"ל משום שהם אזרחים ישראליים, וזאת כדי לפגוע בביטחון המדינה. 

טיעוני הצדדים לעונש

3. בטיעוניה לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה, לנקוט יד קשה עם הנאשם אשר היווה חולייה משמעותית ודומיננטית, בחמישה אירועים בהם יצא בנחישות לגרום למותם של חיילי צה"ל, ובמשך שלוש שנים ביצע שמירות ותצפיות כנגד ועל כוחות צה"ל. לפיכך ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם, עונש של 20 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי, ולקבוע בגין האישום השני, הכולל עבירה רבת פריטים, מתחם של בין 15-18 שנות מאסר.

ב"כ המאשימה ציינה כי החשש לפגיעה בחיי אדם כתוצאה מירי, זריקת מטעני צינור והנחת מטעני חבלה ופיצוצם באזור בו שהו חיילי צה"ל, הוא ממשי, והעובדה שבסופו של יום לא נגרם נזק לרכוש ו/או לחיי אדם אינה יכולה לעמוד לזכותו של הנאשם, הואיל ואין הדבר נובע מחרטתו אלא מנסיבות אשר לא היו בשליטתו.

לפיכך, על בית המשפט לקבוע מתחם ענישה שישקף את נסיבות מעשי הנאשם, מידת אשמתו, הנזק הפוטנציאלי אשר היה יכול להיגרם כתוצאה ממעשיו ומידת מעורבותו בהם, ויעביר מסר חד משמעי לסלידת בית המשפט ממעשים המכוונים לפגוע בביטחון המדינה ובחייליה.  

ב"כ המאשימה הפנתה למספר רב של פסקי דין לעניין העונש הראוי במקרה דנן, מהם ביקשה להציג את מדיניותה המחמירה של הפסיקה כאשר עסקינן בעבירות ביטחון.

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם כמעט ולא חסך זמן שיפוטי בהודייתו בסוף פרשת התביעה ולאחר שנשמעו כמעט כל עדי משפט הזוטא, ולכן אין להקל עמו בנימוק של חיסכון זמן שיפוטי.

4. ב"כ הנאשם מנגד, טען כי הנאשם לא יזם את הפעילות ולא היה דומיננטי בביצועה. הנאשם לא הפעיל בעצמו את המטען, לא יזם את היציאה לפגיעה במוצב צה"ל ולא זרק בעצמו את מטען הצינור לעבר המוצב. הנאשם אמנם ירה מאקדחו לעבר המוצב אך מדובר בירי לא אפקטיבי, ממרחק של 150 מטר כלפי עמדה מוגנת. כמו כן, לא נגרם כל נזק לרכוש או לאדם. הנאשם הפסיק את פעילותו בארגון בשנת 2003, שינה את מסלול חיי, הקים משפחה ויש לו שלושה ילדים.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה בה, לטענתו, נעברו עברות חמורות יותר ונגזרו בה עונשים פחותים מהעונש אשר ביקשה המאשימה.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם חסך זמן שיפוטי רב בהודייתו וכי אין לו עבר פלילי מזה 6 שנים ולפיכך יש להקל בעונשו.

דיון

5. העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות מאוד, שמטרתן פגיעה בביטחון המדינה ובחייליה. הנאשם נטל חלק אקטיבי בביצוע עבירות ביטחוניות שהיה בהן כדי לסכן, באופן ממשי, חיי אדם ולפגוע פגיעה קשה בחיילי צה"ל. חומרת העבירות, מקבלת משנה תוקף נוכח המאבק היומיומי שמנהלת מדינת ישראל כנגד ארגוני הטרור אשר שמו להם מטרה לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה.

בית המשפט עמד, לא אחת, על החומרה הרבה הנודעת לביצוע עבירות כנגד ביטחון המדינה, ראו לעניין זה עפ 9349/07 אסמעיל חאמד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

"מדינת ישראל חבה חובה עליונה להגן על תושביה, ובכלל זה גם על חיילי צה"ל המופקדים על ביטחון המדינה. מעשי טרור המכוונים לפגוע בחיי ישראלים - חיילים או אזרחים - מחייבת ענישה מחמירה במיוחד, אשר תטמיע את מסר הגמול וההרתעה כלפי כל מי שמעורב בפעילות בלתי חוקית המסכנת חיים...  בסוג זה של עבירות הנסיבות האישיות של הנאשם מתגמדות במשקלן לנוכח חומרת המעשים והסיכונים הטמונים בהם, למען יידע כל גורם עויין למדינה ולתושביה כי הוא צפוי לעונש חמור ביותר אם יימצא מעורב בפעולות טרור שנועדו לפגוע בביטחון אזרחי ישראל, ולקטול חיים".

6. על פי המתווה שנקבע בסימן א'1 לחוק העונשין (תיקון מס' 113) התשע"ב- 2012 (להלן: "תיקון 113 לחוק העונשין"), העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. כמו כן, בקביעת העונש, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט' לתיקון 113 לחוק העונשין.

7. בנסיבות המקרה דנן, הנאשם היה חדור מטרה, ופעל בדבקות במשך 3 שנים על מנת לשלוח ידו בביטחון המדינה ובאזרחיה. הנאשם, לא בחל בכל אמצעי שעמד לרשותו על מנת להשיג מטרתו, לרבות השתתפות בפעילות תצפיות ושמירות נגד כניסת חיילי ישראל לאזור עזה, הנחת מטעני חבלה בנתיב נסיעתם של כוחות צה"ל וירי לעבר טנקים ומוצבים של כוחות צה"ל. מעשים אלו דורשים תכנון מבעוד מועד והנזק שצפוי היה להיגרם מהם הוא קטלני.